על פי ההלכה היהודית, ברית המילה חייבת להתקיים ביום השמיני ללידת התינוק, אפילו אם היום נופל על שבת או חג. עם זאת, קיים כלל הלכתי ורפואי גובר והוא "פיקוח נפש". כאשר יש חשש קל שבקלים לבריאותו של התינוק, חובה לדחות את הברית עד להחלמתו המלאה. להלן המקרים הנפוצים ביותר המובילים לדחיית הטקס.
זוהי הסיבה השכיחה ביותר לדחיית ברית מילה. צהבת יילודים פיזיולוגית מופיעה אצל אחוז ניכר מהתינוקות ומתבטאת בגוון עור צהבהב. ההחלטה האם למול תלויה ברמת הבילירובין בדם. לרוב, מוהלים ורופאים ידרשו שהרמה תרד מתחת ל-12-14 מ"ג/ד"ל (המספר המדויק תלוי ביום הלידה ובמשקל התינוק). רק כאשר הצהבת נמצאת במגמת ירידה ברורה והתינוק חיוני, ניתן לקבוע מועד חדש.
תינוקות שנולדו פגים או במשקל לידה נמוך במיוחד (לרוב מתחת ל-2.5 ק"ג), לא יוכלו לעבור את ההליך ביום השמיני. ההמתנה נדרשת כדי לוודא שמערכות הגוף (ובפרט מערכת קרישת הדם והמערכת החיסונית) מפותחות מספיק בכדי להתמודד עם הטראומה הכירורגית וההחלמה. ההחלטה על מועד הברית במקרה של פגים מתקבלת בשיתוף פעולה הדוק בין רופא הילדים המטפל לבין המוהל.
כל מחלה או זיהום, ולו הקל ביותר – כגון דלקת עיניים, חום, או פריחה חריגה – מחייבים את דחיית הברית. בנוסף, קיימים מצבים מולדים כמו היפוספדיאס (פגם במיקום פתח השופכה), הדורשים התערבות כירורגית פלסטית שבה רקמת העורלה משמשת לתיקון הפגם בעתיד. במקרים כאלה, הברית תידחה למספר חודשים ותבוצע לרוב בחדר ניתוח על ידי כירורג ילדים מומחה.
חשוב לזכור: ברית שנדחתה עקב סיבה רפואית לא תתקיים לעולם בשבת או בחג, אלא רק ביום חול