טקס ברית המילה הוא אחד הטקסים העתיקים והמרגשים במסורת היהודית, המחבר בין הדורות. עבור הורים ואורחים שאינם בקיאים בפרטי הטקס, הבנת סדר הדברים והברכות הנאמרות יכולה להפוך את החוויה למשמעותית ומעורבת הרבה יותר.
הטקס נפתח בברכת "ברוך הבא" אותה קורא הקהל כאשר התינוק מוכנס לאולם. נהוג לכבד זוג (לרוב זוג המצפה לפרי בטן, שכן תפקיד זה נחשב כסגולה) בהכנסת התינוק. התפקיד נקרא ביידיש "קוואטר" (שליח). הזוג מעביר את התינוק מיד ליד עד שהוא מגיע לאבי הבן.
אבי הבן מניח את התינוק לרגע על כסא מהודר המכונה "כסא של אליהו", המסמל את נוכחותו של אליהו הנביא, אשר על פי המסורת מגיע לכל ברית כדי להעיד על קיום המצווה. לאחר מכן, מועבר התינוק אל חיקו של הסנדק. תפקיד הסנדק, המחזיק את התינוק על ברכיו בזמן ההליך, נחשב לכיבוד הגדול ביותר באירוע, ולרוב מוענק לסב התינוק או לרב חשוב.
לפני ביצוע הפעולה הכירורגית, מברך המוהל: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל הַמִּילָה". מיד לאחר מכן, אבי הבן מברך: "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְוֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ", והקהל משיב: "כְּשֵׁם שֶׁנִּכְנַס לַבְּרִית, כָּךְ יִכָּנֵס לְתוֹרָה וּלְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים". בשלב זה המוהל מבצע את החיתוך (מילה), הפריעה והמציצה.
לאחר החיתוך והחבישה, מוזגים כוס יין והמוהל קורא את תפילת "קיים את הילד הזה לאביו ולאמו". זהו הרגע המרגש ביותר שבו מוכרז לראשונה, קבל עם ועדה, שמו של התינוק ("ויקרא שמו בישראל…"). נהוג לטפטף טיפת יין מתוק לפיו של התינוק כסגולה, ולאחר מכן הקהל ניגש לסעודת המצווה החגיגית.